קָטָלוֹגבמערכות תקשורת אלחוטיות מודרניות, דופלקסרים, טריפלקסרים וקוואדפלקסרים הם רכיבים פסיביים מרכזיים להשגת שידור אותות רב-תדרים. הם משלבים או מפרידים אותות ממספר תדרים, ומאפשרים למכשירים לשדר ולקלוט מספר תדרים בו זמנית תוך שיתוף אנטנות. למרות ההבדלים בשמות ובמבנים, עקרונותיהם הבסיסיים דומים, כאשר ההבדל העיקרי הוא מספר ומורכבות תדרים המעובדים.
מדפסת דופלקס
דופלקסר מורכב משני מסננים שחולקים יציאה משותפת (בדרך כלל אנטנה) ומשמשים ליישום פונקציות השידור (Tx) והקליטה (Rx) באותו התקן. הוא משמש בעיקר במערכות דופלקס חלוקת תדרים (FDD) כדי למנוע הפרעות הדדיות על ידי הפרדת אותות שידור וקליטה. דופלקסרים דורשים רמת בידוד גבוהה, בדרך כלל מעל 55 dB, כדי להבטיח שהאות המשודר לא ישפיע על רגישות המקלט.
טריפלקסר
טריפלקסר מורכב משלושה מסננים שחולקים יציאה משותפת. הוא מאפשר למכשיר לעבד אותות משלושה תחומי תדרים שונים בו זמנית, והוא משמש לעתים קרובות במערכות תקשורת הצריכות לתמוך במספר תחומי תדרים בו זמנית. תכנון הטריפלקסר צריך להבטיח שפס המעבר של כל מסנן לא יטען על מסננים אחרים ויספק בידוד מספיק כדי למנוע הפרעות הדדיות בין תחומי התדרים.
קוואדפלקסר
קוואדפלקסר מורכב מארבעה מסננים שחולקים יציאה משותפת. הוא מאפשר למכשיר לעבד אותות מארבעה תחומי תדרים שונים בו זמנית ומתאים למערכות תקשורת מורכבות הדורשות יעילות ספקטרלית גבוהה, כגון טכנולוגיית צבירת נושאי מטען. מורכבות התכנון של הקוואדפלקסר גבוהה יחסית וצריך לעמוד בדרישות בידוד צולב מחמירות כדי להבטיח שהאותות בין תחומי התדרים לא יפריעו זה לזה.
הבדלים עיקריים
מספר פסי תדרים: דופלקסרים מעבדים שני פסי תדרים, טריפלקסרים מעבדים שלושה פסי תדרים, וקוואדפלקסרים מעבדים ארבעה פסי תדרים.
מורכבות התכנון: ככל שמספר תחומי התדרים גדל, כך גם מורכבות התכנון ודרישות הבידוד גדלות בהתאם.
תרחישי יישום: דופלקסרים משמשים לעתים קרובות במערכות FDD בסיסיות, בעוד שטריפלקסרים וקוואדפלקסרים משמשים במערכות תקשורת מתקדמות הצריכות לתמוך בו זמנית במספר תחומי תדרים.
הבנת מצבי העבודה וההבדלים בין דופלקסרים, טריפלקסרים וקוואדפלקסרים היא קריטית לתכנון ואופטימיזציה של מערכות תקשורת אלחוטיות. בחירת סוג המרבב המתאים יכולה לשפר ביעילות את ניצול הספקטרום של המערכת ואת איכות התקשורת.
זמן פרסום: 3 בינואר 2025
